גמרא
פירוש
מַצּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לְדִבְרֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אתיא לחם לחם – כלומר וכי היכי דגבי חלה בעי׳ לכם משלכם והלכך מצה גזולה נמי כל שכן דאין יוצאין בה משו״ה צריך לזהר שלא יתחלף פתו בפת חבירו ובירושלמי מוכח דמצה גזולה אפי׳ בדיעבד אין יוצאין בה דגרסי׳ התם תני מצה גזולה אסור לברך עליה א״ר אושיעא על שם ובוצע ברך נאץ ה׳ הדא דתימר בתחילה אבל בסוף דמים הוא חייב לו ר׳ יונה אומר אין עבירה מצוה ר׳ יוסי אומר אין עבירה מצוה אמר ר׳ אילא אלה המצות אם עשייתן כמצותן הרי הן מצות ואם לאו אינן מצות וכן כתב הרמב״ם ז״ל. ואי קשיא לך דתנן עיסה גזולה חייבת בחלה ואמאי והא בעי׳ עריסותכם ומאי שנא ממצה א״ל שאני חלה דכיון דגזל עיסה ואפה פת הא קניה בשינוי ושלו היא אבל ליכא למימר דטעמם משום דעיסה כבר אתחייבה לה ושוב אינה נפטרת דהא קיימ״ל הגנב והגזלן שתרמו אין תרומתן תרומה משום דכי יקדיש את ביתו כתיב דומיא דביתו. אלא כדאמרן וא״ת עוד ולעיל דממעט טבל מדכתי׳ לא תאכל עליו חמץ וכר׳ שמעון דוקא ליפקיה מדבעי׳ משלכם דהיינו מידי דבר אכילה ואפילו לרבנן דהכי משמע התם במסכת סוכה דלא שרינן אלא אתרוג של דמאי משום דאי בעי מפקר להו לנכסיה וחזי ליה אבל טבל דלא חזי ליה כלל לא והתם ליכא קרא אחרינא למעוטי אלא לכם. א״ל שאני הכא דלא בעינן משלכם במצה אלא משום דילפינן לה מחלה וחלה בעוד העיסה טבולה קרי לה עריסותיכם:
או דלמא הואיל ולא קרא עליה שם נפיק השתא נמי נפיק – והא דמספקא לי׳ אי אמרי׳ הואיל ולעיל גבי דמאי אמרי׳ אי בעי מפקר להו לנכסיה שאני התם דאי בעי למעבד השתא הרי בידיה הוא וכדאמרי׳ נמי בעלמא אי בעי מתשיל עליה. אבל הכא מדינא ליכא למימר הכי דלא אשכחן בשום דוכתי דנימא הואיל ולא עשה מה שעשוי. ובביכורים נמי לא אמרי׳ הואיל ולא קרא עליהן שם. אלא דהכא משום דאשכחן חלה ותרומה שהכהנים יוצאים בהן הוא דבעי׳ למימר הכי וכמו שפירשו ז״ל:
חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו אין יוצאין בהם למכור בשוק יוצאין בהם הא דנקט חלות בתודה ורקיקין בנזיר. משום דחלות תודה הם שלשים חלות ואין בהם אלא רביעית שמן המתחלק לכולם ואין בזה משום מצה עשירה כדאיתא בגמר׳ אבל בנזיר רקיקין דוקא שאין בהן שמן כל כך אלא משיחה בעלמא דכתי׳ ורקיקי מצות משוחים בשמן אבל חלות שיש בהם שמן יותר מלחמי תודה הוה אמינא דמשום מצה עשירה ממעטי ולרבותא נקטינהו. ומינה שמעינן דמותר לאפו׳ מצה קודם ביעור חמץ דהא תודה קיימ״ל דאין מביאין תודה בי״ד משום חמץ דאית בה וא״כ על כרחין קודם זמן הביעור נאפו. ולא ילפי׳ מצה מצה מפסח דכתיב בי׳ בפסח לא תשחט על חמץ דם זבחי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו אין יוצאין בהם למכור בשוק יוצאין בהם הא דנקט חלות בתודה ורקיקין בנזיר. משום דחלות תודה הם שלשים חלות ואין בהם אלא רביעית שמן המתחלק לכולם ואין בזה משום מצה עשירה כדאיתא בגמר׳ אבל בנזיר רקיקין דוקא שאין בהן שמן כל כך אלא משיחה בעלמא דכתי׳ ורקיקי מצות משוחים בשמן אבל חלות שיש בהם שמן יותר מלחמי תודה הוה אמינא דמשום מצה עשירה ממעטי ולרבותא נקטינהו. ומינה שמעינן דמותר לאפו׳ מצה קודם ביעור חמץ דהא תודה קיימ״ל דאין מביאין תודה בי״ד משום חמץ דאית בה וא״כ על כרחין קודם זמן הביעור נאפו. ולא ילפי׳ מצה מצה מפסח דכתיב בי׳ בפסח לא תשחט על חמץ דם זבחי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
הערות
הערות
Gemara
Peirush